פסק-דין בתיק ע"פ 91-09

השופט שמואל צור

1.         על המשיב הוטלו קנסות מינהליים קצובים לפי חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1985 בשל העסקת שני עובדים זרים שלא כדין ובשל העסקת שלושה עובדים ללא ביטוח רפואי וללא תלושי שכר. המשיב ביקש מן הרשות המוסמכת לבטל את הקנסות ולהאריך לו את המועד להשפט אך בקשותיו נדחו.

2.         לימים, הגיש המשיב בקשה לבית הדין האזורי להאריך לו את המועד להשפט ובקשתו התקבלה. בעקבות כך הוגש נגד המשיב כתב אישום על העסקת שני עובדים זרים שלא כדין.

3.         בישיבת ההקראה שהתקיימה בבית הדין, העלה המשיב טענה של הגנה מן הצדק לפיה הוא מבקש לחזור להליך המינהלי. המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי, לפי הכללים המקובלים לעניין זה, לא מתקיימות בעניינו של המשיב נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות חזרה למסלול של הליך מינהלי.

4.         בית הדין האזורי (השופטת עידית איצקוביץ; ת.פ. 1271/08) קיבל את בקשת המשיב. בית הדין התייחס להנחיה של הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת לפיה, ככלל, אין להחזיר הליך פלילי בו הוגש כתב אישום להליך מינהלי שקדם לו אלא במקרים חריגים. בית הדין ציין כי לא השתכנע שבנסיבות העניין המדינה יישמה נכונה את ההנחיה האמורה. בית הדין ציין כי מהחלטה אחרת של בית הדין עולה שהמשיב לא קיבל את הודעת הקנס ולכן התקבלה בקשתו להארכת המועד להגשת בקשה להישפט. בית הדין ציין כי, בנסיבות העניין, המשיב לא ניסה לנצל את ההליכים בניגוד לאינטרס הציבור.

5.         בערעור טוענת המדינה כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות להחיל  על עניינו של המשיב את הדוקטרינה של הגנה מן הצדק. המדינה מציינת כי המשיב בחר בהליך הפלילי, לאחר שניתנה לו הזדמנות לשלם את הקנס המינהלי והוא לא ניצל הזדמנות זו. המדינה טוענת שלא התקיימו בעניינו של המשיב התנאים המצדיקים חזרה אל ההליך המינהלי לאחר הגשת כתב אישום.

            המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי.

6.         חוק העבירות המינהליות יוצר מסלול מינהלי לטיפול בעבירות פליליות מסויימות שנקבעו. לפי החוק, מתאפשר למי שעבר עבירה פלילית לשלם קנס מינהלי ובכך "לכפר" על ביצוע העבירה ולהימנע מלעמוד לדין פלילי. עם זאת, מתאפשר למי שנשלחה לו הודעה על הטלת קנס לבקש - בתוך הזמן הקבוע - לעמוד לדין פלילי ולהשפט על ביצוע העבירה על פי כתב אישום.

7.         לאור המיתווה המעוגן בחוק, אך טבעית המסקנה שהליכה במסלול המינהלי אל עבר המסלול הפלילי היא חד סיטרית ומשעה שבחר אדם לעמוד לדין פלילי, אין לאפשר לו לחזור אל ההליך המינהלי. אלא שלכל כלל יש יוצא מן הכלל וניתן תמיד לשרטט מצבים חריגים בהם יתאפשר לנאשם לחזור להליך המינהלי לאחר שבחר בהליך הפלילי. מצבים כאלה נקבעו בהנחיות פנימיות שהוציאה המדינה, במסגרתן הוענק לתובע שיקול דעת לאפשר למי שבחר להשפט לחזור להליך המינהלי. הנחיות פנימיות אלה הן מסגרת לשיקול דעת מינהלי הניתן לתובע המוסמך ובדרך כלל ערכאת השיפוט לא ממהרת להתערב בשיקול דעת זה.

8.         במסגרת הערעור הובא לידיעתנו כי ההנחיה לתובע לעניין בקשה להחזרה להליך המינהלי לאחר הגשת כתב אישום, היא שככלל אין להענות לבקשה מסוג זה לאחר שהנקנס ניהל הליך של הארכת מועד להשפט ובית הדין האריך לו את המועד, ובמסגרת הדיון להארכת המועד היתה לו האפשרות לשלם את הקנס אך הוא עמד על קיום ההליך הפלילי. הטעם לדבר הוא השאיפה ליעילות הדיון וקיצור ההליכים והדברים ברורים. לפי אותן הנחיות, ניתן לחזור להליך המינהלי אם ניתנה לכך הסכמת התובע או אם ביקש הנקנס לעיין בחומר הראיות ובקשתו סורבה. מסגרת זו של שיקול דעת היא סבירה וכאמור, בית הדין לא ממהר להתערב בכגון אלה.

9.         גם בענייננו לא היתה הצדקה להתערב בשיקול דעת המדינה. על המשיב הוטלו קנסות מינהליים על ביצוע עבירות פליליות (סעיף 1 לעיל). המשיב אחר את המועד להגשת בקשה להשפט וטען שהודעות הקנס לא נמסרו לו. המשיב ביקש להאריך לו את המועד להגשת בקשה להשפט ובקשתו התקבלה. במסגרת בקשה זו ניתנה למשיב הזדמנות לחזור להליך המינהלי, אך הוא בחר להמשיך אל עבר ההליך הפלילי. עתה, לאחר הגשת כתב אישום, ביקש המשיב לחזור להליך המינהלי. על פני הדברים, לא היתה כל הצדקה עניינית לאפשר למשיב לעשות כן. על פני הדברים לא התקיימו כל נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול כתב האישום בשל טענת "הגנה מן הצדק". על פני הדברים פעל התובע בעניינו של המשיב במסגרת שיקול הדעת שניתן לו בנוהלים הפנימיים שנקבעו לעניינים מסוג זה ולא היתה הצדקה להתערב בשיקול דעתו.

10.       המעבר מהליך מינהלי אל עבר הליך פלילי הוא טבעי ומתבקש. לא כך הוא בכיוון ההפוך. מלכתחילה נועד ההליך המינהלי לקצר הליכים ולמנוע דיונים משפטיים מיותרים . משעה שהוטל קנס מינהלי והנקנס בחר בהליך הפלילי - במיוחד לאחר דיון בבקשה להארכת המועד להשפט - הרי שיקולים של יעילות הדיון וקיצור ההליכים מחייבים שלא לאפשר לו לחזור על עקבותיו, אלא אם קיימות נסיבות חריגות יוצאות דופן המצדיקות זאת. נסיבות שכאלה לא התקיימו בענייננו.

11.       לפיכך מתקבל ערעור המדינה ופסק דינו של בית הדין האזורי מתבטל. ההליך הפלילי שננקט נגד המשיב  יעמוד בעינו על פי כתב האישום שהוגש נגדו בבית הדין האזורי בנצרת.

12.       במהלך הדיון בפנינו הסכימו הצדדים להסדר טיעון לאמור:

" 1.    המשיב, מר אליהו ארדיטי - הנאשם, יודה בעובדות ובאשמה המיוחסות לו בכתב האישום בתיק פלילי 1271/08 בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

2.    המדינה מסכימה לכך שהקנס העונשי שיוטל על ידי בית הדין קמא יעמוד על סכום הקנס המנהלי הקצוב המקורי שהוא בשיעור 20,000 ש"ח בלבד, נכון להיום.     

3.     המשיב, מר ארדיטי, הוא הנאשם בתיק הנ"ל - מסכים להסדר טיעון זה.

4.      משמדובר בהליך פלילי, אין מנוס מהחזרה הדיון לבית הדין האזורי כדי שיקיים את ההליך הפלילי כהלכתו, על-פי ההסכמה דלעיל. "

לאור זאת הדיון מוחזר לבית הדין האזורי.